החלטה בתיק רע"א 9977/04
|
רע"א בית המשפט העליון בירושלים |
9977-04
5.6.2005 |
|
בפני : אילה פרוקצ'יה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בישוף ריאח אבו אלעסל הכנסייה האאוונגלית עו"ד א' חורי |
: 1. שמעון רפאלי 2. האפוטרופוס על נכסי נפקדים עו"ד מ' ינובסקי |
| החלטה | |
המבקשים, יחד עם האפוטרופוס לנכסי נפקדים (המשיב הפורמלי), הגישו תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי-שימוש ראויים, כנגד המשיב בקשר לנכס ברחוב הלני המלכה בירושלים, בו השתמש כמסיג גבול. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט פיינברג) קיבל את התביעה לסילוק יד, ופסק את גובה השכר הראוי בגין השימוש בנכס על בסיס חוות דעת שמאית שהוגשה לו. הוא חייב את המשיב לשלם עבור השימוש במגרש במשך תשע וחצי שנים, שכר ראוי בסך 446,000$, וכן 4,000$ נוספים בגין כל חודש עד למועד הפינוי בפועל. בעלי הדין משני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים שידלובסקי-אור, ענבר ומזרחי).
בית המשפט שלערעור אישר את קביעת הערכאה הראשונה לגבי הגדרת הנכס כ"נכס נפקד". באשר לערעורו של המשיב, קיבל בית המשפט את ערעורו בכל הנוגע לגובה דמי השימוש שנפסקו. הוא קבע כי על אף שלא הוגשה חוות דעת שמאי סותרת מטעמו, נמצאה בחומר הראיות טיוטת הסכם שכירות שנשלחה למשיב על-ידי המבקשת 2, ובה הוצע לו לשכור את המגרש תמורת דמי שכירות בגובה של 900-1,000$, עובדה המצביעה על שיעור דמי השכירות הראוי. לפיכך, קיבל בית המשפט את ערעור המשיב, והעמיד את דמי השימוש, על דרך האומדנא, לסכום של 400,000 ש"ח.
מכאן הבקשה שלפנינו, בה מלינים המבקשים על הפחתת דמי השימוש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, קביעה זו אינה מנומקת ואין לה בסיס בחומר הראיות, אשר כלל חוות דעת של שמאי מומחה שלא נסתרה. לטענתם, לא היה מקום להתחשב בטיוטת הסכם השכירות, שכן זו משקפת נסיבות בהן שאפו המבקשים להתפשר עם המשיב אשר פלש לתחומם, וכן כי היה מקום לחשב את דמי השימוש לפי ייעוד הקרקע - לבנייה, ולא לפי השימוש שנעשה בו בפועל. כן קובלים המבקשים על המועד ממנו נקבע כי סכום זה יישא ריבית והצמדה, אשר גם הוא, לטענתם, שרירותי.
דין הבקשה להידחות. קביעת דמי השימוש, על דרך האומדנא, כפי שנעשתה כאן, אינה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, ואינה מצדיקה דיון בערכאה זו בגלגול שלישי (רע"א 10382 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3), 123). עניין זה מצוי בתחומי שיקול הדעת השיפוטי הנתון לבית המשפט, ובמקרה זה נתן בית המשפט שלערעור הסבר לקביעותיו בענין שיעור דמי השימוש שקבע. אין מקום להתערב בהכרעתו, בין משיקולי דין ובין משיקולי צדק.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז באייר תשס"ה (5.6.05).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|